Israel


סוכרת

סוכרת היא המחלה השנייה שהוכרזה על ידי האו"ם כמגפה1.

על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2035 אוכלוסיית הסוכרתיים ברחבי העולם תכלול 592 מיליון אנשים2 , בישראל-שישה אנשים מתים מסוכרת כל יום(שנת 2010)3.

הסיבה המרכזית לגידול בממדי המחלה היא אורח חיים לא בריא, המתבטא בתזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית. שילוב הרסני זה הולך ומתפשט מעבר לעולם המערבי, גם למדינות המתפתחות4.

חברת נובו נורדיסק שואפת להרחבת אפשרויות הטיפול בסוכרת באמצעות פיתוח תרופות חדשניות שתהיינה נגישות לחולי הסוכרת ברחבי העולם.

מהי סוכרת?

סוכרת היא המונח הנפוץ למספר הפרעות מטבוליות אשר מתבטאות בכך שהגוף אינו מייצר אינסולין או עושה שימוש לא יעיל באינסולין. סוכרת היא מצב שכיח ומאופיינת ברמות סוכר בדם גבוהות מהרגיל.

סוכרת משנה את הדרך בה גופך עושה שימוש במזון

המפתח לבעיה הוא אינסולין אשר תפקידו בגוף הוא לסייע לגלוקוז (סוכר) להיכנס לתאים. התאים משתמשים בגלוקוז לייצור אנרגיה.

סוכרת מאופיינת בחוסר מלא או חלקי של ייצור האינסולין. הצורות הנפוצות ביותר של סוכרת הן סוכרת מסוג 1 ומסוג 2. בשני סוגי הסוכרת, לאנשים יש יכולת מועטה או חוסר יכולת להוביל סוכר מחוץ לזרם הדם ולתוך התאים, אשר בהם משמש הסוכר כדלק העיקרי לגוף.

תסמינים וסיבוכים:

תסמיני הסוכרת כוללים:

  • השתנה תכופה
  • צמא ו/או רעב קיצוני
  • ירידה במשקל
  • עייפות
  • תחושת נימול
  • פצעים אשר מתרפאים לאט
  • עליה בזיהומים

איזון לא טוב של סוכרת עלול להוביל לעליה בסיכון ל:

  • מחלת לב
  • לחץ דם גבוה
  • שבץ
  • אי ספיקת כליות
  • מחלות חניכיים
  • עיוורון
  • זיהומים ברגליים ובכפות הרגליים

כמה שכיחה מחלת הסוכרת?

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-350 מיליון אנשים ברחבי העולם מתמודדים עם מחלת הסוכרת.

מתוכם, ל-90% יש סוכרת מסוג 2 ול-10% יש סוכרת מסוג 1.

סוכרת מסוג 1

סוכרת מסוג 1 היא מצב שנמשך כל החיים.

סוכרת מסוג 1 מתפתחת כאשר "תגובה אוטואימונית" גורמת להרס תאי "בטא" בלבלב. "אוטואימונית" פירושה תגובה שבה מערכת החיסון של הגוף יוצרת נוגדנים אשר תוקפים תאים בגוף עצמו. כתוצאה מכך, הלבלב מפסיק לייצר אינסולין או שאינו יכול לייצר מספיק אינסולין בעצמו. בשלב זה מומלצת אכילה בריאה, פעילות גופנית סדירה וטיפול תרופתי בהנחיית הרופא.

תסמינים של סוכרת מסוג 1 הם בדרך כלל:

  • צמא קיצוני
  • השתנה תכופה
  • סוכר בשתן
  • ריח דמוי אצטון
  • עייפות, חולשה, נמנום
  • ירידה חדה במשקל בזמן קצר, ללא הסבר ברור

על אף שהגורם לסוכרת מסוג 1 אינו ידוע, קיימים מספר גורמי סיכון שעלולים להגביר את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 1.

גורמי סיכון לסוכרת מסוג 1 כוללים:

  • רקע אתני או גזע
  • הורה עם סוכרת מסוג 1

סוכרת מסוג 1 מופיעה יותר אצל אנשים מתחת לגיל 20. בעבר נקראה "סוכרת נעורים" או סוכרת התלויה באינסולין.

סוכרת מסוג 2

סוכרת מסוג 2 היא מונח המתאר מספר הפרעות בעלות גורמים שונים ורמות חומרה שונות. זהו סוג הסוכרת השכיח ביותר.

לעיתים קרובות, אנשים עם סוכרת מסוג 2 עדיין יכולים לייצר אינסולין משלהם בלבלב, אך האינסולין שמיוצר לא מנוצל בצורה יעיל על ידי הגוף.

אנשים רבים מנהלים את הסוכרת מסוג 2 שלהם בעזרת תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה. באנשים עם עודף משקל, סוכרת מסוג 2 משתפרת לאחר ירידה במשקל, תזונה בריאה ופעילות גופנית.

עם התקדמות המחלה, אנשים מסוימים יצטרכו לקחת תרופות פומיות (כדורים) או זריקות.

סוכרת מסוג 2 שכיחה הרבה יותר מסוכרת מסוג 1.

על אף שהגורם לסוכרת מסוג 2 אינו ידוע, קיימים מספר גורמי סיכון שיכולים להעיד על נטייה של חלק מהאנשים למצב זה.

גורמי סיכון לסוכרת מסוג 2 כוללים:

  • גיל (מעל 45 שנה)
  • עודף משקל או השמנה
  • סיפור משפחתי של סוכרת
  • רקע אתני או גזע
  • לידת תינוק גדול (מעל 4 ק"ג)
  • סבילות לקויה לגלוקוז

התסמינים של סוכרת מסוג 2 הם זהים לתסמינים של סוכרת מסוג 1. אנשים מסוימים עלולים לחוות גם חתכים וחבורות שנרפאים לאט, זיהומים חוזרים בחניכיים ובשלפוחית השתן, או תחושת דגדוג בידיים או בכפות הרגליים.

בעבר סוכר מסוג 2 נקראה "סוכרת מבוגרים" או סוכרת שאינה תלויה באינסולין.

סוכרת הריון

סוכרת הריון היא סוג שכיח נוסף של סוכרת. זהו מצב זמני שמתרחש בזמן הריון.

נשים מסוימות מפתחות סוכרת במהלך הריון בעקבות דרישות יתר מן הלבלב במהלך תקופה זו. לעיתים קרובות, מצב זה נעלם לאחר הלידה. יחד עם זאת, בהמשך החיים, הסוכרת עלולה לחזור.

סוכרת הריון משפיעה על 2-4 אחוז מכלל ההריונות, ומעלה את הסיכון לאם וכן לילד לחלות בסוכרת.

הסיכוי של חזרה של סוכרת מסוג 2 גבוה יותר באימהות אשר ילדו תינוק במשקל גבוה מ-4 ק"ג.

הטיפול יכלול תזונה בריאה, פעילות גופנית ובמקרים מסוימים, טיפול תרופתי שימליץ הרופא.

מידע זה עדכני לתאריך: מרץ 2015.

למידע נוסף ולגבי אפשרויות טיפול יש לפנות לרופא המטפל